מה זה הוצאה לפועל

הוצאה לפועל (להלן יקרא: “הוצל”פ” ) היא הליך המשמש אדם לשם מימוש פסק דין שניתן לטובתו על ידי בית משפט או בית דין המוסמך לכך, וכן למימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין, כגון שטר משכנתא, שטר חוב או המחאה. מסמכים אלו מקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעתים המדובר בסעד מורכב יותר, כגון סילוק יד מדירה. הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני הוצל”פ.

לשם קיום דינים אלו הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצל”פ, הדואגת למימושם של פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לה לביצוע. החיקוק העיקרי העוסק בהוצל”פ הוא חוק ההוצל”פ, התשכ”ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו.

מטרתו של חוק ההוצל”פ הינה כפולה – מצד אחד אמור החוק להגן על זכויותיהם וכספם של הזוכים (הנושים) כאשר החייב אינו פורע את חובותיו כלפיהם, ומן העבר השני אמור החוק להגן על החייב כאשר הוא אינו יכול לעמוד בעומס הכלכלי של תשלום החובות. חוק ההוצל”פ אמור למנוע ממנו להגיע לפת לחם.

מרבית הפסיקות והדיונים העוסקים בהוצל”פ, מתנדנדים על הגבול הדק שבין שתי מטרות אלו, המאבק בין צו ההוצל”פ לבין חוק כבוד האדם וחירותו.

אזרח מטבעו וטיבו לא מעוניין להגיע להליכים במסגרת הוצל”פ, יש אנשים שרק השם מדיר שינה מעיניהם, חייבים הנרדפים על ידי הנושים, וזוכים, העוברים דרך ארוכה עד שזכאותם תישא פרי כלשהו.

אך אם אין ברירה ונאלצת להיעזר במערכת ההוצל”פ, מהם ההליכים העומדים לטובת הזוכה כנגד החייב

עיקול מיטלטלין: עיקול נכסים מיטלטלין של החייב ומכירתם למרבה במחיר. אחד הנושאים שהכי מדאיגים את החייב, הינו הצלצול בדלת של המעקלים מטעם ההוצל”פ.
עיקול מקרקעין: עיקול מקרקעין הרשומים על שמו של החייב, ומכירתם למרבה במחיר. במקרה שהמקרקעין הם בית המגורים של החייב, על הזוכה לדאוג לו לדיור חלופי.
עיקול בידי צד שלישי: עיקול כלל נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי כלשהו, אם המדובר בנכס ממשי, יתרה בחשבון בנק, חוב עתידי או כל נכס שהוא.
כינוס נכסים: לעתים נדרש כינוס נכסים לנכס מנכסי החייב. לדוגמה מכונה שניתן להפעילה ולנצלה לעשיית רווחים, במקום למכרה ולהסתכן בהפסד, או דירה שניתן להשכיר, מניות בחברה שניתן לנהל, וכיוצא בזה. על נכס זה ממונה נאמן, שהוא לרוב עורך הדין המייצג את הזוכה, והלה כונס את הנכס לשם ביצוע פסק הדין.
ביצוע בעין: תפיסת נכס של החייב והעברתו לזוכה.
עיכוב יציאה מן הארץ: ראש ההוצאה לפועל מוסמך לעכב יציאתו מן הארץ של אדם, עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו. שימוש בסעד זה יהיה רק במקרים בהם מוכח כי היציאה מן הארץ תפגע באפשרות לגבות את החוב, שכן היציאה מן הארץ היא זכות יסוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
צווי הבאה וצווי מאסר: כיום השימוש העיקרי הינו בחוב מזונות. חייב שאינו מקיים אחר צווי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני ראש ההוצאה לפועל בצו הבאה, המקוים על ידי משטרת ישראל. במקרים חמורים של בזיון ההוצאה לפועל רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על מאסר החייב לתקופה בת שבעה ימים. שימוש בכלי זה נותר למקרים קיצוניים בלבד.

אלא רק כדי להתחיל לממש הליכים אלו, יש לעבור כברת דרך ותחילתה, להגיש בקשה לפתיחת תיק.

בקשה לפתיחת תיק הוצל”פ לא תיענה ע”י פקיד הלשכה במידה ולא ימציא הזוכה את אחד מן השלושה הבאים: פסק דין שלא מומש, שטר חוב או שעבוד שלא כובדו או שיק שחולל. בטפסים צריכים להיות מפורטים כל פרטי החוב והחייב לרבות הסכום המדובר, כתובתו של החייב, תעודת הזהות שלו ועוד. מחסור בפרטים מסוימים (כגון כתובת לא מעודכנת) עלולים לא להתקבל ע”י הפקיד בלשכה.

כאשר זוכה מגיש בקשה בלשכת ההוצל”פ בגין חוב שלא שולם לו, ולאחר הצגת הטפסים הפורטים את החוב המדובר, נשלחת לחייב אזהרה בדואר רשום (עם אישור מסירה) מטעם הלשכה להוצל”פ

מכיוון שבמידה וחזרה האזהרה בטענת “מען שגוי”, “עבר כתובת” או “לא נדרש”, לא יכולים הליכי ההוצל”פלהתחיל. זוכים רבים מוסרים את האזהרה בעצמם, בעזרת שליח מטעמם. במידה וסירב החייב לקבל את אזהרה אשר הגיעה באמצעות שליח, תהיה עדותו של השליח על מעמד המסירה טובה על מנת להתחיל בהליכים.

כאשר קיבל חייב אזהרה רשמית חתומה ע”י ההוצל”פ בגין חוב, עליו להתנגד לה, לא יאוחר מ-20 יום מהגעתה. חייב יכול להתנגד לחוב ולטעון ששילם אותו, במלואו או בחלקו. במידה ולא הביע האחרון כל התנגדות, יראה אותו בית המשפט כמודה בחובו.

במקרים נדירים ביותר, מתיר רשם ההוצל”פ לעקל את רכושו של חייב בפועל, כאשר קיים חשש אמיתי כי הוא יודע על הליכי ההוצאה לפועל אשר עומדים להיפתח כנגדו, והוא עלול להחביא רכושו.

חייב אשר אין ביכולתו לשלם את החוב במלואו או ע”פ השעורים שנקבעו ע”י ראש ההוצל”פ יגיש תוך 20 יום ממועד המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב שנגדו במועדים ובשעורים שיציע בהתאם ליכולתו. 

ומנגד, מהם ההליכים העומדים לטובת החייב, אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים.

מהם ההליכים העומדים לטובת החייב

התנגדות לביצוע שטר: ישנם שטרות שאינם בני ביצוע. כך, למשל, ניתן להעלות טענת כישלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר (אדם שרכש סחורה, שילם עבורה בהמחאה ולא קיבל אותה, יכול לטעון כי אין עליו לפרוע את ההמחאה, אם הוא הוגש באופן ישיר על ידי ספק הסחורה ולא הוסב לצד ג’). במקרה של הגשת התנגדות מעוכבים לרוב הליכי ההוצאה לפועל עד בירור העניין בתחילה אצל רשם בית המשפט, ולאחר מכן אם נראה שיש ממש בהתנגדות, על ידי בית המשפט המוסמך.
טענת פרעתי: כנגד פסק דין ניתן להעלות טענת “פרעתי”. שלא כמובן מפירוש מילולי של הטענה, אין המדובר בטענה לפרעון חוב, אלא בטענה לכל מצב עניינים העומד לטובת החייב לאחר מתן פסק הדין. למשל טענה כי החוב נפרע, הנכס נמסר, הזוכה מחל על החוב, וכיוצא בזה. בטענה זו דן ראש ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו תפקידו אינו מינהלי כי אם שיפוטי.
איחוד תיקים – אדם שנפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב.
חייב מוגבל באמצעים: חייב המודיע כי אינו יכול לשלם את החוב בתוך פרק זמן הקבוע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב) יכול להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. חייב זה עובר הליך של חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל, הקובע צו תשלומים, שיכול להביא לפריסת החוב לתשלומים קטנים במשך שנים רבות. חייב כזה מוגן בפני הליכי הוצאה לפועל כגון עיקול כל עוד הוא משלם את הסכום החודשי. עם זאת, חייב כזה אינו יכול לצאת מן הארץ, נחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי, ומנוע מלנהל חברה.

המשמעות במימוש הליכים אלו על ידי החייב: הוא יכול לעכב הליכים בתיק ולמשוך את התיק לתקופת זמן ארוכה מאוד או לשלם סכום קטן שלעיתים יתחלק בין נושים רבים ולעיתים אף לא ניתן יהיה לגבות את החוב האמיתי על ידי הזוכה. לסיכום, הנושא מורכב ואין תשובה מוחלטת לשאלה מה יותר קשה, להיות חייב או זוכה. התשובה היא סובייקטיבית לכל תיק הנבחן לגופו של עניין ולנסיבות הקיימות בתיק.